החלטה בתיק ב"ל 30403-02-12

1.         לפנינו בקשה למתן צו אשר יחייב את המשיב להמשיך ולשלם קצבת נכות למבקש. זאת, בעקבות החלטת וועדה רפואית לעררים, אשר קבעה ביום 16.1.12 כי המבקש אינו זכאי לקצבת נכות, משום שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 44% בלבד.

2.         דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות אף מבלי לקבל את תגובת הצד שכנגד.

3.         המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 2.8.10 ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 100% עד ליום 31.1.12. משקבעה הועדה הרפואית לעררים כי מצבו של המבקש השתפר, ודרגת נכותו מגיעה עתה לשיעור של 44% בלבד, הופסק תשלום הגמלה.

4.         מכאן שבקשה זו הינה בקשה לצו עשה. צו מעין זה ניתן ביד קמוצה ובמשורה. ברע"א 338/88 חמיס נ' שטרן פ"ד מג(4) 552, 555 א-ב, קבע בית המשפט העליון:

"מתן צו עשה זמני נתון לשיקול דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני הוא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך להצדיק את התערבותו של בית המשפט - לשם שינויו של המצב הקיים עובר להגשת התובענה - עוד לפני שהוכרע בתובענה".

יתר על כן, סעד זמני ניתן רק כאשר למבקש הסעד זכות לכאורה הקנויה לו. לא ברור על איזו זכות מבוססת הבקשה, משקבעה הועדה הרפואית לעררים כי המבקש אינו זכאי עוד לקצבת נכות.

המבקש טוען כי מצבו הרפואי קשה, וכי הוא אינו עובד. לדאבוננו בבית דין זה מתבררות תביעות רבות של מבוטחים קשיי יום שמצבם הכלכלי והרפואי קשה, ולא אחת בגין הפסקת תשלום גמלאות כגון הבטחת הכנסה וכד'. אין די בכך למתן סעד זמני.

לא מצאנו כל הצדקה להקדים את הדיון בעניינו של המבקש על פני תיקים רבים אחרים הממתינים לתורם בבית הדין ובהם מתדיינים רבים שאין להם מקור הכנסה. בית הדין עושה כמיטב יכולתו על מנת שתביעות אלה יתבררו מהר ככל האפשר.

המבקש רשאי כמובן להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים.

            סוף דבר - הבקשה נדחית.

מאחר שלא נתבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ג שבט תשע"ב, 16 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".